שיטת העבודה

• הקונדיטוריההכלאה של אופציות 9 ו-10. חזית בלי זהב, ומדפי לחם מאחורי הדלפק עם הלוגו מעליהם.
• הוויטרינהפטיסרי צבעוני ומעוצב: מקרונים, טארטים ואקלרים, ולא רק קרואסונים.
• הלוגו של שרהSugar-Dusted בוורוד מאובק, ומופיע גם על הסינר של שרה והעובדות.
• הגנןהוא מנהל ולא עובד פיזית. לכן פלנל אדום וכובע מצחייה, והעובדים בסרבלים ירוקים.

פעמון זהב ורימון לסירוגין לכל אורך שולי המעיל. הרימון מודל כפריט בפני עצמו, ארוג מחוטים בגוני תכלת, ארגמן ותולעת שני, כמו שכתוב בתורה, והפעמון מודל מול הממצא האמיתי.

על הדמות המלאה הם יצאו גדולים מדי. לכן תקריב הרגליים עם הרימונים הקטנים והעדינים הפך לרפרנס חובה בשוטים של הכהן.

עיר דוד היא אוטוריטה בתחום, ועובדת עם רשות העתיקות, ולכן הדיוק כאן הוא תנאי. העוגן הוא דגם ירושלים של אבי-יונה במוזיאון ישראל: כל תמונה הושוותה ל-5 צילומים של הדגם, ואם פרט אחד לא התאים, היא נפסלה. המחקר נעל את הפרטים: היכל של 100 על 100 אמה, ארבעה עמודים קורינתיים בחזית, גפן זהב מעל הפתח וכתר משונן על הגג, סטיו המלך עם 162 עמודים וגג רעפים אדום, ושער ניקנור עם דלתות הנחושת.

כלי ה-AI מכירים מקדשים מהעולם, לא את המקדש הזה. לכן הם חזרו וייצרו חזית יוונית עם גמלון משולש, עמודים בזוגות ומספר מדרגות שגוי. כדי ליישר אותם לדגם נדרשו 9 סבבים ו-48 גרסאות של שבע זוויות.

ויזואלים מתוך תהליך העבודה

דמותו של הארכיאולוג אלי שוקרון, שמצא את פעמון הזהב, היא לא רק מידול מדויק שלו. המודל מבוסס עליו בגיל שבו מצא את הפעמון, ב-2011. היום הוא מבוגר ב-15 שנה.

הצליל מבוסס על הקלטה של הפעמון עצמו, הממצא האמיתי, שלקחנו מהרשת. ההקלטה עברה עיבוד באלגוריתם מיוחד שנבנה ב-Claude, כדי לדמות במדויק את ההכפלות והתנועות שלו בהתאמה ל-72 הפעמונים שבשולי הגלימה בזמן הירידה במדרגות, וכמובן את ההתגלגלות שלו על אבני בית המקדש.